פסק-דין בתיק עב"ל 40706-03-12

סגן הנשיאה יגאל פליטמן

1.      לפני ערעור אחר מתן רשות בבקשה לרשות ערעור (בר"ע 40706-03-12) על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סגנית הנשיאה, השופטת יהודית הופמן גלטנר; ב"ל 31442-11-11), מיום 19.2.12, בו נדחה ערעורה של המערערת על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 16.8.11 (להלן - הוועדה).

2.      בהחלטתי, מיום 16.5.12, לאחר שעיינתי בפסק בית הדין האזורי ונתתי דעתי לכלל החומר המונח בפני, הורתי למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) להשיב על השאלה הבאה:

"כלל פסוק הוא כי נכות רפואית של מבוטח משקפת נכות אובייקטיבית. בישיבת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 29.8.10 נקבעה למבקשת נכות בשיעור 50%, בין המועדים 1.8.08-31.12.11, לפי סעיף ליקוי 9(1)(ג)( IV ) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן - התקנות) העוסק ב"נשמת לאחר מאמץ, בצקת עם או בלי הפרעות בקצב כגון:פרפור פרוזדורים התקפי, רפרוף התקפי, מהירות דופק התקפית, מסוגל לעבודה קלה בלבד (דרגת תפקוד שלישית)" (הדגשה שלי - י.פ).

בנוסף נקבעו למבקשת נכויות נוספות - 20% נכות בשל חולשה בשרירים ברגל ימין, לפי סעיף ליקוי 29(6)( II - III ) לתקנות, ו - 10% בשל תגובה רגשית לפי סעיף ליקוי 34(ב) לתקנות.המבקשת בעלת השכלה של 12 שנות לימוד. בעברה התעסוקתי עבדה המבקשת כפועלת ייצור במפעלים שונים.

על פי כישוריה, דומה שהמבקשת מוגבלת בכושר עבודתה לאור נכויותיה.

עניינה של המבקשת הוחזר לוועדה מכוח פסק דין (הרשם איתי אדרת, ב"ל 30517-04-11, מיום 11.7.11), אשר הורה לה, בין היתר, לתת דעתה לנכות שנקבעה למבקשת לפי סעיף ליקוי 9(1)(ג)( IV ) לתקנות.

אחר זאת קבעה הוועדה למבקשת אובדן כושר עבודה פחות מ - 50%, החל מתאריך 1.8.09. 

משאלו הם פני הדברים, נוכח המפורט לעיל, עולה השאלה האם לא יהא זה ראוי להעביר עניינה של המבקשת לבחינה חוזרת של דרגת אי כושרה בהסתמך על נקודת המוצא שנכותה הרפואית בשיעור של 64% מבטאת בעיקרו של דבר אי כושר לעבוד בשיעור זה וכי יש צורך בהנמקה מיוחדת, בהתחשב בנסיבות האישיות, לקבוע אחרת. הוועדה תיתן דעתה למסמכים הרפואיים, לרבות התייחסות מנומקת לחוות דעת ד"ר שלוסברג מיום 28.10.10"

3.      המוסד, בתגובתו מיום 14.6.12, טען כי יש לדחות הבקשה לרשות ערעור ולהותיר פסק הדין האזורי על כנו. המוסד טען כי הוועדה הייתה ערה לכל המסמכים הרפואיים ולליקויים הרפואיים של המערערת לאחר החמרתם וכי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה. הוועדה התייחסה לנתוניה האישים של המערערת. כמו כן הוועדה נתנה דעתה לחוות דעתו של ד"ר שלוסברג, עת ציינה כי ד"ר שלוסברג " סוקר קבוצת עיסוקים מתוך מילון הגדרות תעסוקתיות שהינו כללי ובלתי רלוונטי למקרה דנן". המוסד הפנה לפסיקה לפיה קביעה בדבר שוני בממצאים דיה כדי לצאת חובת הנמקה עניינית. עוד טען המוסד כי הוועדה הסתמכה על נקודת המוצא לפיה נקבעו למבקשת 64% נכות בוועדה הרפואית לעררים.

4.      בהחלטתי מיום 18.6.12, אחר עיון בכלל התיק ובכלל זה בעמדת המוסד, הורתי על מתן רשות ערעור בבקשה. בהחלטה נקבע כי הצדדים רשאים להשלים טענותיהם בערעור בכתב וכי אחר זאת יינתן פסק הדין.

5.      המערערת, בטיעוניה המשלימים מיום 21.6.12, שבה על הנטען בבקשתה לרשות ערעור. בנוסף טענה המערערת כי המוסד התעלם מכך שהועדה לא התייחסה באופן ענייני ומנומק לחוות ד"ר שלוסברג אלא פטרה עצמה בקביעתה המובאת לעיל. בעוד עיון בחוות הדעת מעלה כי קיימת התייחסות מפורטת לגבי מצבה התפקודי של המערערת. לטענת המערערת, מסקנות הוועדה מתייחסות לסוג של פעולות ולא לסוג של עבודות, כנדרש על ידה. הותרת החלטת הוועדה על כנה יכולה להוביל למצב אבסורדי לפיו למערערת היכולת להרכיב הכול, ולמיין כל דבר, ללא יחס למשקל או כמות הפריטים. נטען כי הוועדה לא בדקה את ניסיונה של המערערת והתאמתה לסוגי העבודות והפעולות. לאור המפורט, טענה המבקשת כי  יש להורות על ביטול החלטת הוועדה והחלפת הרכב הוועדה, זאת משהוועדה נעולה בעמדתה, אף אם יוחזר אליה התיק בפעם השלישית. המוסד בחר שלא להשלים טיעונו.

6.     לאחר שעיינו בפסק הדין מושא הערעור ונתנו דעתנו לטענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לבחינה חוזרת של אי כושרה בהסתמך על נקודת המוצא שנכותה הרפואית בשיעור של 64% מבטאת בעיקרו של דבר אי כושר לעבוד בשיעור זה וכי יש צורך בהנמקה מיוחדת בהתחשב בנסיבות אישיות, לקבוע אחרת. הוועדה תיתן דעתה למסמכים הרפואיים לרבות התייחסות מנומקת לחוות דעת ד"ר שלוסברג, מיום 28.10.10.

7. סוף דבר - הערעור מתקבל. פסק דין זה יובא לידיעת חברי הוועדה קודם לבחינה החוזרת כנדרש בסעיף 6 לעיל. המוסד ישא בהוצאות המערערת בערעור בסך של 3,000 ש"ח אשר ישולמו למערערת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ז' אב תשע"ב (25 יולי 2012), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.